זוית ראיה

דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם;    וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.
עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ;    וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר.

​

 מִשְׁלֵי, שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִד, פרק ג

​

​

זוית ראיה על החיים שלנו היום, במהלך שנת 2023, תוך כדי לימוד תורה, 3336 שנים ממעמד הר סיני, עם ישראל חי. תפישה בין דורית לא באה בקלות, לכן אתחיל בראיית הזמן, מַבָּט לעבר הישן נושן, והיאחזות בזכר התקופות. הבנת סדר הדברים, שורשים לענפים בעץ עׇבֹתֵינוּ, שכן אומרת המשנה הִסְתַּכֵּל בידיעה מֵאַיִן בָּאתָ. רענון עוגן העונג העברי, נין שֵׁם, אבא של פֶּלֶג.

ניסיתי לכתוב כך שכולם יתאמצו להבין במידה דומה, בין אם חרדי שגדל בלי טֵלֵוִיזְיָה, חילוני ששכח איך קוֹרְאִים, והמיקוד הוא בין הדור השלישי לרביעי. מזמין את כולם להכנס לראש, אך לא פשוט לתקשר לכולם, והיום בכלל, לכן נעזרתי בשפת המוזיקה, ובשפת הכביש, כולם משתמשי הדרך, ובשפה האוניברסלית, המתמטיקה, והתורה שבבסיסה, ארבע פעולות החשבון. רק לפני כן נעבור על ההבדלים, ונצביע אל כיוון, ומשם לפרק 4 'דרך ארץ' - פֵּרוּשִׁי לבין אדם למקום, ולחברו. לְאַחְוַת אחים בלב שמח, יהודה ויוסף, יעקב ועשו ויצחק וישמעאל, שֵׁם ויפת עם חם ועם כל בני האדם, וכל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. לְחַיִּים, עץ-חיים היא, למחזיקים בָּהּ, שורש חזק ונתחזק טוב, תודה לאל.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

תודה לאשתי, ולמשפחתי, ולכל מי שמוזכר בספר.